עיצוב אנושי
תודה רבה לכן על סדנה מרתקת אתמול! בהחלט עוררתן מחשבה על מקומות נחבאים בתוכנו. משהו מעניין שקרה לי אתמול - הפצע שלי היה "לא רואים אותי" ונעמדתי על מרכז הספלין- הפחדים והאינטואיציה. בערב הייתי בסדנה נוספת שבה דיברנו על מסע בחיינו ואני מיקדתי את תשומת הלב במסע לתוך עצמי. שלפנו שם קלפים על כוחות ומה מלווה אותנו במסע. ומה יצא לי? הפחד ולהסתכל לו בעיניים😉 בקיצור, אני מפנימה את המסר ובאמת שמחתי להכיר אתכן, זו קבוצה מאוד מיוחדת ובשבילי זו הייתה חוויה מעצימה לחוות עיצוב אנושי בצורה קצת אחרת
מתכנתת
בוקר אור. אני בהודיה על כל מה שהתרחש אתמול . בשבילי היה יותר מסדנה. עברתי עכשיו על התמונות וסרטונים, ראיתי והרגשתי את אווירת האחדות, חוטים וקשרים שנוצרו שם, תמיכה ואהבה הדדית, תנועה וזרימה משוטפת. המ.ז.ל.הוא מקום זמן להיות בו. לפי הקונסטלציה שלי מעל הכול היה קולקטיב. עכשיו עם התמונות אני רואה את האושר ושמחת חיים שהיו שם. המנטרה שלי מהמפגש אתמול "מותר לי להראות את האהבה שיש בי. האהבה שיש בי היא אמיתית".
יועצת ארגונית
באותו יום ולמחרת הרגשתי ששאבו לי את כל הדם מהגוף... הייתי די מותשת, התהליך עמוק ועושה את שלו, חוויתי בעבר תהליכים של שחרור הפצע... אשמה ולא מספיק, וגם בשילוב קונסטלציה, וכל פעם זה מקלף עוד שכבות, של אובר אחריות ותחושת חוסר שביעות רצון, כי כ -MG אני רוצה לטרוף את כל העולם בכל רגע עם אובר הרעיונות והאנרגיה שמתחוללים בתוכי... והפעם עם השילוב של העיצוב האנושי והקונסטלציה ואיך שהנגשתן והובלתן זאת, איריס ושלומית היקרות, זה היה עוד שלב עמוק וחזק שיחלתי לו וכך מרגיש שהיה.
שלומית קניגסברג ואיריס שביט
קיימים ארבעה טיפוסים עלפי העיצוב האנושי -- הגנרטור-בנאי, המניפסטור-מחולל, הפרוז'קטור-יועץ והרפלקטור. לכל אחד מהטיפוסים שדה אנרגיה ייחודי משלו, שמגדיר אותו וגם את הפצע הקרמתי שלו. מי יודעת מה הפצע שלה ? מי יודע מה הכאב שמנהל אותו ?
