בהתחלה קצת חששתי, כי לא ידעתי לאיזה הפתעות זה יוביל. אבל המשחק הזה הוא כמו החיים – מראה את העליות והירידות. מדהים שכל פרט וכל מהלך היה אמיתי, פתאום עלו לי דברים מהעבר שלא האמנתי שאני זוכר אותם. נפלו לי המון אסימונים, פגשתי אתגרים ומעל הכל - קיבלתי פיתרונות. ממש פקח את עיניי. אני ממליץ לכולם, המשחק עוזר לנו להוציא את התשובות בצורה הכי טובה ומתאימה לנו, ו האומנות – לפתוח את הצדפה ולהוציא את הפנינה, מאתמול, אני לא מפסיק לחשוב על זה. פתאום הבנתי... אחרי 50 שנה שהייתי בטוח שהבעיה שלי היתה עם מישהו, או משהו מסוים ופתאום הבנתי, אחרי שעה של התהליך, שבכלל המקור הוא שונה, קיבלתי זוית חדשה, לא פחות מאתגרת, אבל הרבה יותר נכונה. זה כמו משחק של אגתה כריסטי, שהרוצח או החשוד זה זה שאף אחד לא ציפה לו. וזה מה שקרה פה. זה מאפשר לדלג את החסמים של התת מודע. התת מודע שתמיד מסיט אותנו מהמטרה האמיתית. מדהים – ברגע מסוים, שאני חושב שאני כמעט מסיים, זה מחזיר אותי אחורה, להתחלת המשחק – וזה מפתיע - שזה לא גרם לי לאכזבה, אלא שהבנתי שיש לי עוד משהו ללמוד, כמו שיעורים בכיתה בבית הספר היסודי – "לא מספיק טוב". תעשה שוב... היה לי כיף לחזור שוב וללמוד. ושעוברים את זה יש הקלה נפשית מדהימה. 

יואל בן-אסייג, 57: ייעוץ עסקי

 מאז שעשינו את המשחק, הוא אצלי בלב, אצלי בראש. וואו, זה כלי עוצמתי מאד, וזה ממש קידם אותי – יש לי המון הערכה אליך שמצאת את הדרך הזו. החפץ האישי שהשתמשתי בו פתאום קיבל משמעות חדשה בזכות התוצאות של תהליך הדרך החכמה. זה כל כך ריגש אותי, שבניתי לומדף קטן ביציאה מהבית, תזכורת לדרך. 

רועי, בן 50, פרדס-חנה: ייעוץ והפקה מוזיקלית

 הרגשתי שזה היה כמו סשן של כמה טיפולים פסיכולוגים שעברנו בערב אחד של משחק. בתחושה שלי גם יהיה לזה מתישהו איזשהו פרק נוסף לאחר שניישם קצת מהשיעורי בית שכל אחת מאיתנו קיבלה אתמול. למדתי הרבה גם בעיקר מהשיתוף של כל אחת מכן אז באמת תודה מקרב לב לכולן על האומץ לחשוף את עצמנו באמת. כולכן מדהימות בעיני וכולי תקווה שנצליח לעבוד על זה ולקבל את מצבנו ושנאהב את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו. שנדע שאנחנו עושות את הכי טוב שלנו ושזה מספיק ומספק. כל אחת עם הייחודיות שלה ועם מה שיש לה לתרום באהבה לעולם. שנבין שזה כבר המון. 

כרמל שקולניק, 44: אדריכלית