העיקרון של "הכרה בקיים" בקונסטלציה המשפחתית מדבר על קבלה של המציאות כפי שהיא, ללא ניסיון לשנות או להתנגד לה. "התרת הפלונטרים" הזו כוללת הכרה באירועים, דמויות, ותחושות כפי שהם, גם אם הם קשים או לא רצויים. על ידי קבלה מלאה של המצב הקיים, מתאפשרת תנועה רגשית וריפוי, במקום להיתקע במאבק פנימי או חיצוני. הכרה זו מהווה בסיס חשוב לתהליכי ריפוי והתפתחות.
דרך העבודה הקונסטלטיבית, אנו זוכים לראות את עצמנו ואת יחסינו באור חדש, לקבל תובנות עמוקות ולפתוח אפשרויות חדשות לריפוי והתפתחות..
המונחה מביא בעיה כלשהי, קונפליקט, יחסים אל המרחב בכל נושא שהוא ועל ידי הנחת ייצוגים ויזואליים [בובות, בדים חפצים] או דרך בחירת מנחים שייצגו את הדמויות השונות, אנו חווים באופן תחושתי את הקשרים ביניהם, את הדינמיקה שבין הדמויות, ואת ההשפעות הלא מודעות שעשויות לנהל אותנו.