מאמרים בבלוג

בעידן שבו נדמה שהחברה שלנו מתפוררת, ניכרת תחושת פירוד עמוקה בין אנשים. אנחנו מוקפים באי הסכמות, מחלוקות, ומאבקים שמפרידים אותנו זה מזה. החוטים המחברים בינינו – הערכים, האמפתיה, והתחושה של קהילה משותפת – נראים דקים ושבירים מאי פעם.

בימים בהם החשכה מרחפת מעלינו והכאב פושט בכל פינה, אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים תקווה, עוגן להיאחז בו. המשפחות של החטופים, המיוסרות מהיעדר יקיריהם, זקוקות לנו יותר מתמיד.

"אֲנִי מִתְעוֹרֵר וְדָבָר אֵינוֹ עוֹד כְּפִי שֶׁהָיָה. לָרִאשׁוֹנָה, אֲנִי פּוֹקֵחַ אֶת עֵינַי, עֵינַיִם אֵלּוּ שֶׁזְּמַן רַב הֶאֱמַנְתִּי כִּי הֵן יְכוֹלוֹת לִרְאוֹת אַךְ גִּלִּיתִי שֶׁכָּל מָה שֶׁהֶאֱמַנְתִּי שֶׁהִנּוֹ אֱמֶת לֹא הָיָה אֶלָּא חֲלוֹם כּוֹזֵב."