אובדן היריון, בין אם מדובר בהפלה טבעית, הפלה יזומה או לידה שקטה, הוא חוויה רגשית עמוקה ולעיתים קרובות כזו שנותרת סמויה. החברה מתקשה להתמודד עם אבל מסוג זה, ולעיתים נשים ומשפחות שחוו אובדן כזה חשות כי הן צריכות "להמשיך הלאה" מבלי לעבד את הכאב, או אפילו מבלי להכיר בו. אך כפי שמדגישה גישת הקונסטלציה המשפחתית, כל מי שהיה חלק ממערכת משפחתית – גם אם לזמן קצר – שייך אליה.
לפי ברט הלינגר, מייסד הקונסטלציה המשפחתית, כל אדם במשפחה הוא חלק בלתי נפרד מהשדה האנרגטי של השושלת. גם עוברים ותינוקות שאינם נולדים חיים, נותרו חלק מהמערכת המשפחתית. כאשר הכאב על אובדן היריון מושתק או לא מעובד, הדבר עשוי ליצור דינמיקות לא מודעות המשפיעות על הדורות הבאים – בין אם בתחושת אשמה, חוסר שקט, דיכאון בלתי מוסבר, או דפוסים חוזרים אצל ילדים שנולדו לאחר מכן.בקונסטלציה המשפחתית, ניתן לתת מקום לסיפור של התינוק שאבד ולהחזירו אל המערכת מתוך הכרה. לעיתים קרובות, עבודה כזו מביאה הקלה גדולה לאם, לאב ולבני משפחה נוספים. היא מאפשרת לחוות אבל, לתת שם לתינוק אם הדבר מרגיש נכון, וליצור קשר רגשי מחודש – לא מתוך החזקה בכאב, אלא מתוך כבוד ואהבה.
בתהליך קונסטלציה, ניתן לעבוד עם ייצוגים של התינוק שאבד, האם, האב או בני משפחה נוספים, ולראות כיצד הדינמיקה השפיעה על חייהם. לעיתים, המסר שעולה בתהליך הוא הכרה בכך שהתינוק היה כאן, גם אם לזמן קצר, ושהוא חלק מהמשפחה. דרך העבודה ניתן לחוות שחרור, פרידה ממקום של אהבה, והמשך החיים עם תחושה שלם יותר.
לסיכום, הקונסטלציה המשפחתית מציעה גישה עדינה אך עמוקה לעיבוד אובדני היריון, מתוך הכרה בשייכות, כבוד ואהבה לכל מי שהיה חלק מהמערכת. היא מאפשרת ריפוי לא רק ברמה האישית, אלא גם עבור הדורות הבאים.