על ייצוגים, ארכיטיפים, האמא הגדולה, ופולחן התאומים בראי הקונסטלציה

 בהשפעת התנסויותיו בדרום אפריקה כמסיונר, פיתח ברט הלינגר את שיטת הקונסטלציה המשפחתית המבוססת על מסורות שבטיות כמקור לכוחות ריפוי ולהשלמה, המאפשרת גילוי והצפה של דינמיקות חבויות הקיימות במערכת  ובהפעלת כוחות הריפוי הנמצאים עבור אי-הסדרים שמתגלים – מחלה, ריב, אי-נוחות, בסודות, שקרים, מלחמות וכד'. לצורך כך מבקשים נציגים עבור דמויות שונות, מזמנים ארכיטיפים ודמויות מהשושלת, מביאים משאבים, ולמעשה פותחים את "שדה התופעות" לכל מה שיגיע. 

ימוג'ה (Yemoja)  היא אלה אפריקאית – אלת הפוריות, הנהרות, המים, הירח והיצירה וגם יוצרת ומגינה של כל כל הנשמות – spirits או Orishis. ומגינת התאומים. האלה, בדמותה או בדמות ארכיטיפית כלשהו  שבה וחוזרת אלי בעקבות קונסטלציות שונות – על אמא, על הילדה, על הריון, חוזרת ומזכירה שגם היא כאן. את ימוג'ה פגשתי כנערה בטקסי פוריות בניגריה,  מערב אפריקה, היכן שהתגוררתי בנערותי. בעקבות ההתנסות במודולות הקונסטלציה והקריאה בכתביו של ברט הליגר [גם הכרה בקיים וגם סדרי האהבה שתורגמו ע"י ישי גסטר ושירה אליאס- ), שבים ועולים בי הטקסים האפריקאים האוטנטיים שהתמזל מזלי לחוות הרבה לפני שהפכו להיות מטבע תיירותי. לטקסים שבטיים, ארכיטיפים ולפולחן האלות, ובעיקר לזו של האלה  ימוג'ה (Yemoja) התוודאתי מגיל צעיר. 

בסוף שנות ה-70 היינו בשליחות בניגריה, מערב אפריקה – אין גוגל, אין טלפונים (גם לא קווים רגילים), אין כרטיסי אשראי, ולמעשה גם חלק מהזמן לא היה חשמל או מים זורמים. ג'ונגל טרופי, שום דבר לא מוכר, מלריה וביוב פתוח ברחובות - אבל כבת לזוג הורים לא שגרתיים, העולם ממילא נראה לי כמו הרפתקה אחת גדולה. עם אמא שלי, היינו מסתובבות בשווקים הצבעוניים [וגם העלוביםן] של ניגריה – רק אנחנו והאפריקאים– שוק החרוזים, שוק הבדים, שוק הכלים, שוק האוכל, וכמובן שוק המכשפות והג'וגו (הוודו האפריקאי). לעיתים ביקרנו ב-  Ile-Ife שהיא אחת מהערים העתיקות בעולם, שם הכרנו אומנים ואומניות רבים, כולל את King Sunny Ade ו- Fela Kuti. ככה יצא שהוזמנו להשתתף בטקסים פולחניים שונים. אחד מהם היה שירת הנשים בנהר כטקס הוקרה לאלה ימוג'ה. מהטקסים עצמם אין לנו תמונות, מכיון שבזמנו אסור היה לצלם, על אחת כמה וכמה, כאדם לבן, אבל החוויה של מאות נשים לבושות בלבן, שעומדות במימי הנהר, ושרות, היא חוויה שאי אפשר לשכוח. באחת הפעמים קיבלנו ציור מאחד האומנים של אשה בהריון תאומים,  הציור היה תלוי אצלי שנים רבות, וליווה אותי בטיפולי הפוריות ובשבעת חודשי שמירת הריון התאומים שלי. בעקבות עבודת קונסטלציה עשיתי תחקיר קטן וגיליתי שזה אכן ציור של אלת התאומים. 

אני מאמינה שהחוויה הזו תרמה רבות לעשייה שלי עם קונסטלציות. The Goddess of Twins, by Wole Oyeyagbe שבט היורובה (Yuruba)  היא קבוצה אתנית מהגדולות באפריקה ומצויה בעיקר בניגריה. וגם בטוגו, בנין, בורקינה פאסו, ניז'ר, וחוף השנהב ומונה מעל ל-40 מיליון אנשים. נחשבת  לאחד השבטים החזקים של היבשת ותרבותם עשירה במוזיקה ואומנות. חלק ניכר מאמנות היורובה קשורה לחצרות המלוכה ולמקדשים, וכוללת הרבה מסכות מעץ, ברזל, פליז, חמר, עורות ועצמות. היורובה מפורסמים בטקסי  המסכות המראים  יראת הכבוד לדורות העבר, ואף לכוח הנובע מאותם אבות קדמונים בהווה. טקס מסכות ייחודי, צבעוני מאוד והמפורסם ביותר הוא ה-Geleda. זהו טקס מסכות השואף כוחות מהאמהות ומנשות העבר של המשפחה.  מקור הטקס הוא באלה ימוג'ה שהיא  היא אם כל הנשמות וכל היצורים החיים.  ימוג'ה הייתה עקרה והתייעצה עם האורקל Ife , שייעץ לה להקריב קורבנות ולרקוד עם דמויות עץ על ראשה ועם צמידי מתכת על קרסולי רגליה. לאחר קיום פולחן זה נכנסה ימוג'ה להריון. בנה הראשון נקרא אפה – ועל שמו מסכת האפה המדגישה שירה ובדיחות שאפיונו את אישיותו של אפה. אחריו ילדה ימוג'ה בת בשם גלדה, כיוון שהייתה שמנה כמו אמה ואהבה לרקוד כמוה. גם לילדיה של ימוג'ה, אפה וגלדה, היה קושי להיכנס להריון וללדת. כאשר התייעצו גם הם עם האורקל, קיימו על פי עצתו גם הם מעין טקסי ריקוד וקורבן דומים לאלה שקיימה אמם. תפיסת בני הירובה את ה"נשמה" היא מורכבת וייחודית, המושג נשמה או נפש מתחלק לשלושה: "אמי" Emi-רוח האדם, חיותו המבדילה אותו מן המת, "אלדאה"(Eledaa) או "אורי" (Ori) – החלק החושב באדם, בביטויו הגלויים והסמויים, מתוך חלק זה נובעת אישיותו וגורלו והחלק השלישי, אוג'יג'י (Ojiji) המכונה "הצל" חלק שאינו בא לידי ביטוי פונקציונלי במהלך החיים אך מלווה את הגוף. בשבטים האפריקאים נהוג לשים ייצוג  לחלקים האלו, ואחד מהם הוא האיבג'י – ייצוג לנשמת התאום המת. Ibeji (known as Ibejí, Ibeyí, or Jimaguas in Latin America) is the name of an Orisha representing a pair of twins שיעור לידות התאומים (הטבעי) הגבוה בעולם הוא  בניגריה, 86.7%  מהם הוא בני היורובה, ( פי ארבעה יותר תאומים מאשר באירופה). יש ללידת תאומים משמעות עצומה.  

בזמנים עתיקים, תאומים הוקרבו או נודו יחד עם אמותיהם בגלל האמונה שלידת תאומים היא ביטוי של רשע בעולם. מכיון שהיא נובעת מהפרית אישה אחת על ידי שני גברים שונים, או האיום הנובע משני ילודים בני אותו גיל בחברה שבה לבכורה יש חשיבות ראשונה במעלה. אבל, במהלך מבריק [כנראה של אם מתוחכמת במיוחד] חל שינוי אדיר במעמדם -  תאומים נתפסו כ"תאומי אלוהים" המחזיקים בכוחות על טבעיים ומתוך כך הפכו לקדושים ולמקור גאוה והכנסה.   סיבה נוספת ליחס לתאומים היא השכיחות של מוות בעריסה של פעוטות, כאשר במצב של שני ילודים הסיכוי שאחד ישרוד גבוה יותר. כאשר קרה מקרה כזה, ומתוך האמונה שתאומים חולקים נשמה אחת, התחיל להיווצר המנהג לבנות בובה בדמותו של תינוק שנפטר שנקראת בשם "תאום" - איבג'י. את האיבג'י נושא התאום החי עמו, כמעין השלמה לנשמתו החסרה בעקבות מות אחיו. את האיבג'י העשוי עץ, מלבישים ומאכילים כאילו היה חי והוא מטופל על ידי הוריו, כאשר התאום החי מגיע לבגרות מקיימים טקס התקבלות והוא מקבל את האחריות לאחיו ולוקח אותו עמו לכל מקום. הדגש על בכורה ובכירות בא לידי ביטוי גם ביחס לתאומים עצמם, כאשר ניתן שם קבוע לילוד ראשון מבין תאומים – טאיוו שמשמעותו "לטעום את העולם" והוא נחשב פחות בכיר מאחיו שנקרא קהינדה, "זה שהשתהה מאחור". לתאומים מביאים מתנות, ומקריבים להם מנחה של שמנים ושעועית. לתאומים יש כוחות נוספים של השפעה על הסובבים אותם ועל אמם. הימצאות בקרבתם יכולה לגרום לאישה עקרה להרות. מריחת שמנים וצמחים על צלמי האיבג'י יכולה הלביא למצית גנבים ונקמה ברעים.  שטיפת האאיבג'י במים נותנת להם כוחות ריפוי, ויש בכוחם להביא  לירידת גשמים לאחר קרבן מתאים. 

https://youtu.be/qOUMKlP7MpM?si=GECPGdE_1ksVRaB4