על חוסן ועצים
מתוך נדודים - הרמה הסה [ 1877-1962]
עצים
"אין לך דבר נאצל יותר וראוי יותר לשמש דוגמה מעץ יפה וחזק.
כאשר כורתים עץ, אפשר לראות על הלוח העגול של מצבתו את כל קורות חייו. בטבעות השנים ובכל הסיקוסים רשומים בנאמנות כל מלחמה, כל סבל, כל מחלה, כל אושר וכל צמיחה. שנות רזון ושנים טובות. סערות שהעץ עמד בהן ושמתוכן יצא שלם.
כל נער איכרים יודע שלעץ החזק והאצילי ביותר, הטבעות הצרות ביותר ושגזעי העצים האדירים, צומחים על ההרים הגבוהים, שבהם הם נתונים לסכנות מתמידות.
אילן מדבר: בתוך תוכי טמונה מחשבה, חיי הם חלק מחיי נצח. האם הנצחית העיזה וניסתה לעשות אותי וניסיונה זה הוא חד פעמי. אוצרותי הם חד פעמיים. רשת עורקי, העלעל במרום אמירי, הסיקוס הקטן ביותר בקליפתי, כל אלה, חד פעמיים הם. תפקידי הוא להגשים ולהראות את הנצח בחד פעמי.
אילן מדבר: כוחי הוא בטחוני. אינני יודע דבר על אבותי, כשם שאינני יודע דבר על אלף הילדים היוצאים מידי שנה מחלצי. אני חי את סוד זרעם עד תום ואין לי כל דאגה אחרת. אני בטוח שהאלוהים שוכן בתוכי. אני בטוח שמשימתי היא מקודשת ובכוח הביטחון הזה אני חי.
כשהעצבות מתגברת עלינו והחיים נעשים כבדים מנשוא, יוכל האילן לדבר אלינו ולאמר: הייה שקט! הייה שקט! הבט בי! החיים אינם קלים, החיים אינם קשים. כל אלה הם הרהורי ילדים. תן לאלוהים לדבר בתוכך וישתקו. אתה חרד משום שדרכך מרחיקה אותך מן האם ומן המולדת. אבל כל צעד וכל יום ישיבו אותך מחדש אל האם. מקור המולדת הוא לא פה ולא שם.המולדת היא בתוכך פנימה ולא בשום מקום אחר... כל דרך תוביל אותך הבייתה...
כך רוחש העץ בנפול עלינו פחד מפני מחשבות הילדות של עצמנו. מחשבותיהם של העצים הן ארוכות טווח וארוכות נשימה ושלוות, משום שחיי העץ ארוכים משלנו. העצים חכמים מאיתנו כל עוד לא למדנו לשמוע בקולם.
ברגע שנדע להקשיב להם, יתמלאו קוצר הנשימה של מחשבותינו וחפזונם הילדותי בשמחה שאין כמוה. מי שלמד להקשיב לעצים, שוב לא יבקש להיות עץ בעצמו. הוא לא יבקש אלא להיות הוא ולא דבר אחר. זוהי מולדת. זהו אושר".
הרמן הסה, מתוך ספרו "נדודים"
